סרטן השד ורפואה מונעת
״מהכחשה לתהילה״

ד״ר שפיגל שולים

חודש אוקטובר נבחר על ידי האנושות לחודש המודעות לסרטן השד.
אין חשיבות לכך שמדובר בחודש אוקטובר (אולי היה פנוי מאירועים אחרים), אבל חשיבות אירוע זה חוצה יבשות, גבולות מדינה ותרבויות. העדות לכך היא השפעתו העצומה על כולנו. נשים וגברים כאחד.
כאשר מדובר בנשים, די ברור מדוע הן חשופות למחלות קשורות כגון סרטן השד.
גברים לעומת זאת, לדעתי, הנושא לא פחות חשוב כי מחד גיסא עלולים לחלות בסרטן השד (אין ספק, שבשיעור נמוך משמעותית מנשים) ומאידך לעיתים מהווים תומכים משמעותיים לנשים בחייהם הלוא הן האימהות, האחיות ובנות הזוג שלהם. עקב כך תפקידם במאבק נגד סרטן שד חשוב ומשמעותי.

אי שם עוד מלפני מאה אלף שנים עם הופעתו, במזרח אפריקה, של האדם המודרני ( ״הומו ספיאנס") החלו לעסוק ברפואה - גילוי וטיפול במחלות. עם התקדמות החברה האנושית העיסוק בכך הלך וגבר כך שהיום אנו עדים ליכולת של הרפואה המודרנית ומערכות הבריאות השונות להגיע להישגים גבוהים אף יותר.

בזכות כך אנו יכולים לאבחן ולטפל טוב יותר במחלות השונות של בני האדם.
בנוסף, ניכר שיפור בתזונה ובתנאי תברואה, ובכך עלתה תוחלת חיים מ 30 – 32 מלפני מאה אלף שנים עד כ- 88 שנים כיום.

השאלה שמעסיקה כיום את החברה היא איך להאריך חיים תוך שמירה על איכות חיים טובה וטובה אף יותר. האם לחיות לצד המחלות, המטופלות, או למנוע את המחלות מלכתחילה.

התפתחות הרפואה המונעת צמחה מההבנה כי מניעת מחלות, ומחלות הסרטן למיניהם כחלק משמעותי ברפואה המונעת, תוביל להישגים טובים יותר בשמירת על איכות החיים ואף תתרום לאריכות ימים, לעומת טיפול במחלות הקיימות.

נכון להיום, טיפול מניעתי קיים בתחום סרטן צוואר הרחם, חיסון נגד וירוס HPV. בסרטן השד והשחלות באמצעות ניתוח מניעתי אצל נשאיות מוטציות בגנים BRCA1-2. יש לציין כי איתור הדרכים למניעת מחלות עוד ארוכה וכרוכה בהמשך מחקר אינטנסיבי.

לאור זאת, רפואה מונעת אף הגדירה לעצמה מטרה נוספת, מטרה המתאפשרת כיום טכנולוגית והיא גילוי מוקדם. גילוי מוקדם של מחלות, שלגביהם קיים טיפול יעיל – מאפשר לרפא את המחלה במקרים רבים ואף למנוע או לדחות סיבוכים קשים.

כיוון נוסף במאמץ המניעתי – הוא איתור גורמי סיכון למחלה והסברה במטרה לשנות הרגלי התנהגות, תזונה ואף פעילות גופנית.

רשימת המחלות הניתנות כיום לגילוי מוקדים, הולכת וגדלה עם התפתחות המדע והטכנולוגיה ברפואה. בהקשר למחלות סרטן בראש רשימת המחלות הניתנות לגילוי מוקדם הן סרטן המעי הגס, סרטן צוואר הרחם, סרטן ערמונית (עליהם נפרט במאמר נפרד) וסרטן השד.

 

סרטן השד מהווה כיום את המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים, אחת מכל תשע נשים מאובחנת עם סרטן השד במהלך חייהן. במונחים מספריים בישראל ב 2017 חלו 5,279 נשים בסרטן השד, מתוכן 23% (1,214 נשים) נשים צעירות מתחת לגיל 50.

ב2017 נפטרו מסרטן שד חודרני 1,087 נשים, 13% (141 נשים) מהן היו צעירות מגיל 50.
אין ספק כי סרטן השד זאת מחלה מסכנת חיים. המאבק של נשים אלו במחלה היה ממושך. כיום לרפואה האונקולוגית כלים להילחם בסרטן מפושט גרורתי וניכר כי התמותה מסרטן שד יורדת והיוותרות בחיים עולה בממוצע מ- 22.3 חודשים בעבר ל- 39 חודשים כיום. לחלק מהנשים החולות בסרטן השד ישנו סיכוי של בין 10% - 12% להאריך בכ-10 שנים את חייהן מפרוץ מחלה גרורתי ומפושטת.

האם זה מספק אותנו ?

כמובן שהמטרה לא צריכה להיות רק לשרוד עם המחלה – המטרה היא להבריא.

התפלגות הנשים שאובחנו בסרטן השד, על פי סטטיסטיקה בישראל לשנת 2017, היא:
66% מהנשים אובחנו בשלב מוקדם, 31% אובחנו עם סרטן שד מפושט אזורית (לרקמות הסמוכות ו/או לבלוטות הלימפה) ו- 3.6% אובחנו עם סרטן שד גרורתי.

האם יש לכך משמעות לכוונתנו לשרוד או להבריא ? כמובן שכן.

נשים אשר גילו את מחלה בשלב מוקדם יותר, סיכוייהן להבריא גבוה יותר.

תרשים: הישרדות יחסית ל-5 שנים מסרטן השד לפי השלב בעת האבחנה - נשים יהודיות

מקור: סרטן השד בנשים בישראל - אפידמיולוגיה

אכן ללא עוררין, גילוי מוקדם מועיל !

ולמרות זאת חלק מהאנשים עדיין לא לוקחים חלק בגילוי מוקדם.... מדוע ?

ניכר כי הסיבה לכך נעוצה במחשבה כי – ״לי זה לא יקרה״. האמירה הזו, בדרך כלל, אינה מבוססת על חישוב סיכון או על כל ביסוס רפואי או מדעי. כיום, ישנן שיטת חישוב המתרגמת את הסיכון למדד ולפיו ניתן להתאים שיטות ותדירות בדיקות לגילוי מוקדם. יחד עם זאת, גם נשים אשר אותרו כבעלות סיכון נמוך עלולות לחלות ועל כן עדיין מומלץ כי יבצעו בדיקות תדירות.

מומלץ כי נשים בעלות סיכון נמוך יבדקו על פי מדרג הגילאים:

25 - 35 - בדיקת כירורג שד פעם בשנה

35 - 40 - בדיקת כירורג שד פעמיים בשנה.

40 - 50 - בדיקת כירורג שד פעמיים בשנה וממוגרפיה פעם בשנתיים

50 ומעלה - בדיקת כירורג שד פעמיים בשנה וממוגרפיה פעם בשנה – שנתיים – תלוי בקבוצת סיכון.

חשוב לציין שהימצאות גורמי סיכון נוספים משנה את תדירות הבדיקות לגילוי מוקדם גם בגילאים צעירים יותר. מתוך רשימת גורמי הסיכון חשוב לציין את הסיפור המשפחתי, אשר יכול להעיד על תורשתיות של מחלת הסרטן במשפחה. לכן חשוב להכיר את ההיסטוריה המשפחתית של המחלות, במיוחד מחלות סרטן ולא רק שד או שחלות בדרגת קירבה ראשונה. גם דרגות קירבה רחוקות יותר ואף סוגי סרטן אחרים. במידה וקיים סיפור משפחתי מומלץ לעבור יעוץ גנטי בכדי להתאים בדיקות גנטיות מתאימות. בדגש ממליץ על בדיקת נשאות למוטציות BRCA1-2.הבדיקה הזו חשובה מאוד לבריאות האישה ולבריאות ילדיה.

בנימה אישית, נשים יקרות שימרו על עצמכן - ״גשו להיבדק בהקדם״

Introduction

The optimal positioning for patients receiving pelvic radiotherapy remains controversial. Among the most important considerations is the effect of the treatment position on the small intestine’s exposure to radiation. This study considered this problem in the context of patients receiving pre-operative, conformal pelvic irradiation for rectal cancer

אכן ללא עוררין, גילוי מוקדם מועיל !

ולמרות זאת חלק מהאנשים עדיין לא לוקחים חלק בגילוי מוקדם.... מדוע ?

ניכר כי הסיבה לכך נעוצה במחשבה כי – ״לי זה לא יקרה״. האמירה הזו, בדרך כלל, אינה מבוססת על חישוב סיכון או על כל ביסוס רפואי או מדעי. כיום, ישנן שיטת חישוב המתרגמת את הסיכון למדד ולפיו ניתן להתאים שיטות ותדירות בדיקות לגילוי מוקדם. יחד עם זאת, גם נשים אשר אותרו כבעלות סיכון נמוך עלולות לחלות ועל כן עדיין מומלץ כי יבצעו בדיקות תדירות.

מומלץ כי נשים בעלות סיכון נמוך יבדקו על פי מדרג הגילאים:

25 - 35 - בדיקת כירורג שד פעם בשנה

35 - 40 - בדיקת כירורג שד פעמיים בשנה.

40 - 50 - בדיקת כירורג שד פעמיים בשנה וממוגרפיה פעם בשנתיים

50 ומעלה - בדיקת כירורג שד פעמיים בשנה וממוגרפיה פעם בשנה – שנתיים – תלוי בקבוצת סיכון.

חשוב לציין שהימצאות גורמי סיכון נוספים משנה את תדירות הבדיקות לגילוי מוקדם גם בגילאים צעירים יותר. מתוך רשימת גורמי הסיכון חשוב לציין את הסיפור המשפחתי, אשר יכול להעיד על תורשתיות של מחלת הסרטן במשפחה. לכן חשוב להכיר את ההיסטוריה המשפחתית של המחלות, במיוחד מחלות סרטן ולא רק שד או שחלות בדרגת קירבה ראשונה. גם דרגות קירבה רחוקות יותר ואף סוגי סרטן אחרים. במידה וקיים סיפור משפחתי מומלץ לעבור יעוץ גנטי בכדי להתאים בדיקות גנטיות מתאימות. בדגש ממליץ על בדיקת נשאות למוטציות BRCA1-2.הבדיקה הזו חשובה מאוד לבריאות האישה ולבריאות ילדיה.

בנימה אישית, נשים יקרות שימרו על עצמכן - ״גשו להיבדק בהקדם״

Introduction